<h1>אהל מועד שער איסור והיתר דרך י"א</h1>
<h2>דף מח:</h2>
האשה אינה מתקדשת בע"כ אבל אם האיש קידש בע"כ קידושיו קידושין.
<h2>דף סה:</h2>
צינור שחקק באמצעיתו חקק שראוי לקבל (צנורות) צרורות הבאות עם המים כדי שיעברו צלולין ואחר שחקקו קבעו במקו' ועברו מים דרך עליו אע"פ שאינן יורדות מכח אדם פוסלות המקו', חקק צינור של עץ שיעורו בכ"ש ושל חרס רביעית, נדחקו באותו חקק עפר וצרורות א"פ, קבעו לצינור ולבסוף חקקו א"פ.
מביאין לכתחיל' מים ע"י הצינור הקבוע בקרקע ועושין מקוה שכל הקבוע בקרקע אינו מקבל טומאה.
<h2>דף סו.</h2>
מים שאובין פסולין למקוה ומן התורה כולו או רובו שאוב פסול ומדרבנן מיעוטו שאוב פסול לפיכך אם ספק הוא אם מיעוטו שאוב הולכין להקל.
<h2>דף קסב:</h2>
ולא ירחיקו כתב חתימתן מכתיבת הגט שיעור ב' שיטין ואין מסיימין הגט אלא בסוף שיטה פן יחתמו העדים באותו אמצע שיטה ואז אין למידין משטה של מעלה הימנה ולפעמים יהיה באותה שיטה עיקרו של גט ונהגו לחתום בתחלת שיטה זו תחת זו.
<h2>דף קסח.</h2>
הקלף שכותבין בו הגט והדיו צריכין להיות משל בעל אבל אין להקפיד בקולמוס והתירו שתתן האשה שכר הסופר כדי שלא יעגן אותה.
<h2>דף קעב:</h2>
לא היה זמן בגט כת' אבן מגש ובעל העיטור דכשר מפני דמשמע אני היום גרשתיה.
